עו"ד אביבית מוסקוביץ – חברת עורכי דין

גירושים בהסכמה מהווים מעין נקודת אור בתהליך מאוד אמוציונאלי, שהופך להיות קשה ומסובך עוד יותר כשגם מעורבים בו ילדים. גירושין ופירוק התא המשפחתי משפיעים מבחינה פסיכולוגית על ההורים וגם על הילדים. כשהתהליך מתרחש בלהט הרגשות, ללא שיקול דעת מעמיק או נכונות לגשר על הפערים ולסיים בדרכי נועם, התוצאה היא ילדים הנקרעים בין נאמנותם לאב או לאם. הקרע והבעיות הפסיכולוגיות הנלוות משפיעים רבות על עיצובם ועל "תמונת המצב" בחייהם הבוגרים במידה והבוגרים בחייהם לא מרסנים את האמוציות ולא שמים לנגד עיניהם את טובת ילדיהם. גירושין ברוח טובה אינם תרופת פלא ודאית להעלמת הבעיות הללו, אך הם בהחלט יכולים להפחית משמעותית את תופעות הלוואי.

גירושים בהסכמה – הסכם גירושין

פעמים רבות הסכם גירושין הוא "דרך המלך" במסגרתו נתן לסיים את סאגת הגירושין במהירות ובמינימום נזיקין, הורים וילדים כאחד. בשל חשיבותו הרבה בעיצוב החיים שאחרי הגירושים, עליו להיות מנוסח על ידי עו"ד גירושין בקיא ומנוסה שיכול אף להעלות רעיונות שיטיבו עם שני הצדדים בנושאים רוויי מחלוקת. מעבר להסדרת חלוקת הרכוש, ההסכם מהווה מנגנון קבלת החלטות המשפיע ישירות על הקטינים וכולל את זהות ההורה המשמורן והסדרי הראיה היומיומיים ובימים מיוחדים ( חגים, חופשות), הערבויות שיש לספק במקרה של הוצאת הילד מהארץ וחינוכו. בנוסף, נקבע גובה מזונות הילדים, מועד התשלום ומשכו.

גירושים בהסכמה – מעבר לנוסח היבש

מעבר לדוקומנטציה הרשמית ישנן פעולות שאינן כלולות בהסכם אך מחייבות את ההורים מבחינה אנושית כלפי ילדיהם. מרגע קבלת ההחלטה על פירוק התא המשפחתי יש לשתף את הילדים במתרחש כדי ליצור אצלם וודאות וסדר ככל שניתן. פעמים רבות הורים אינם קשובים לצרכי הילד והופכים אותו לכלי ניגוח, כמובן התוצאה עשויה להיות עגומה וכדי להימנע ממנה, חשוב להיעזר בסיועם של גורמים מקצועיים כדוגמת פסיכולוג ילדים

לא אחת נוצרת המחזוריות של נישואין – גירושין ברבנות, ומתחילים את החיים מחדש לאחר "פירוק החבילה" בבית הדין הרבני. תהליך ניתוק הקשר אינו פשוט, לכן ניתנת האופציה לבחור בערכאה המשפטית שתידון בתביעת הגירושין. הבחירה בקיום התהליך בבית הדין הרבני או בבית הדין לענייני משפחה עשוייה להכריע את הכף, כך שאם צלחתם ב"מרוץ הסמכויות" או לא, מוטב ותדעו כי בית הדין הרבני פועל ברוח ההלכה ומחייב אתכם להתנהל בהתאם.

גירושין ברבנות – מה התהליך?

בעת הגשת תביעת גירושין ברבנות על ידי אחד מבני הזוג או שניהם, מתחיל תהליך הכולל ניסוח הסכם גירושים בו יפורטו נושא חלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג, כתיבת הגט ומסירתו בטקס הגירושין. בתום הצטיידות בתעודת זהות, שתי תמונות פספורט, 300 שקלים לתשלום האגרה, תעודת נישואין, כתובה ועד שמכיר אתכם היטב לצורך חקירת שמות, מתחיל שלב "חקירת השמות". במהלכו מוודאים, מול העד, את שמותיהם של המתגרש והוריו וכן אם שם משפחתו הוא לוי או כהן. בתום כתיבת הגט נערך טקס הגירושין החותם את התהליך. מדובר בטקס דתי הנערך בנוכחותם של שני עדים, אשר במהלכו מכריזים על האישה כי היא "מגורשת" מבעלה ורשאית להמשיך בחייה עם גבר אחר. סוף הטקס וסיכומו מתבטא בהעברת הכתובה לידי האישה ופרידה מטבעות הנישואין שיחד מסמלים, באופן רשמי, את פירוק קשר הנישואין

הסנקציות המוטלות על בעלים סרבני גט  

דיני משפחה, במיוחד כשמדובר בתהליך גירושין ברבנות, יכולים בקלות להסתבך במקרה של חוסר שיתוף פעולתם של הצדדים. במידה ובית הדין נתן החלטה כי על הבעל להתגרש והבעל מסרב לגרש את אישתו הרי שנתונה לבית הדין הרבני הסמכות להפעיל כנגד הבעל סנקציות הפועלות על פי הכלל היסודי של "מכים אותו עד שאומר רוצה אני". הסנקציה המרכזית, והקלה ביותר להפעלה כנגד סרבני גט גברים היא "מזונות עונשיים", משמע, קביעת מזונות אישה גבוהים אותם צריך סרבן גט לשלם לאשתו. בנוסף, החוק האזרחי אף מתיר הטלת סנקציות חברתיות כמו שלילת רשיון הנהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ , הגבלה בחשבון הבנק ואף מאסר.

לעתים מתעוררות מחלוקות ותביעות בדבר ירושתו של המנוח. חוק הירושה מאיר את התמונה הכוללת ומהווה מענה לכל סוגיה או מחלוקות "סובבות ירושה".

באופן כללי ירושה מתייחסת להעברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי הנקוב בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר. אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק, המדינה היא היורשת על פי דין. כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש.

ירושה – מיהם היורשים על פי דין ?

היורשים על פי דין אלו הם בן/בת זוגו של המנוח, ילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו ודודיו של המוריש והורי הוריו. בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין אך אם המוריש הניח ילדים, נכדים או הורים, אלו יטלו חצי מהעזבון. אם הניח המוריש אחים או אחיינים או הורי הורים, אלו ירשו שני שלישים וזאת במידה והם לא ילדים.

אם ערב מותו של המוריש היה בן-הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. אם המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה, יורש בן הזוג את העזבון כולו וזאת בהנחה ואין למנוח ילדים. סדר העדיפות בחלוקת ירושה בין קרובי המנוח מתחלק כך- ילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי-הוריו. ירושה נחלקת בין הילדים בצורה שווה.

זכות ירושה של המדינה

במקרה של ירושה נטולת יורשים מקרב בני משפחתו של המוריש, המדינה יורשת על פי דין. ירושה זו תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם בתחום שוויים של נכסי העזבון (אחרי סילוק חובות העזבון), תשלום חד-פעמי או תשלומים חוזרים -לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש, לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו, לבן-משפחתו של המוריש או של בן-זוגו שאינו מיורשיו על פי דין .

עורך דין גירושין לעריכת צוואה איכותית

קיימת חשיבות מכרעת בעריכת צוואה על ידי עו"ד גירושין המוסמך לכך. שכן מדובר במסמך בו אדם מצווה את חלוקת רכושו אחר מותו. בישראל נהוג הכלל לפיו הצוואה גוברת על כל הוראת חוק אחרת, כלומר אדם יכול לנשל את קרוביו בצוואה – והדבר יהיה חוקי וכשר. עריכת צוואה על ידי עורך דין גירושין מיומן מבטיחה כי הצוואה תעמוד בכל הדרישות המהותיות והצורניות הקבועות בחוק ולא תתבטל לפתע בשל סיבה כזו או אחרת. וכמובן, ניסוח מדוייק ימנע פרשנויות שונות.

החקיקה בתחום הגירושין במדינת ישראל נחלקת לדין האישי-דתי ולדין האזרחי והטריטוריאלי המתנהלים בערכאות התואמות להם. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושין) קובע כי נישואין וגירושין יידונו ברוח ההלכה, בביה"ד הרבני. בתי המשפט האזרחיים, הפועלים מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה 1995, מטפלים בעניינים הכרוכים בגירושין כאשר אחד הצדדים או שניהם, פונים ומקנים להם סמכות זו. בתי הדין הרבניים עוסקים בעיקר בפן של אישור הסכמי גירושין, תביעות בענייני גירושין ובסידור גיטין וכמובן כל הכרוך בתביעות גירושין. בעוד שעיקר עיסוקם של בתי המשפט לענייני משפחה מתרכז בהסדרת הסכמים ותביעות בענייני רכוש ומשמורת ילדים.

גירושין – חלוקת רכוש

סוגיית חלוקת הרכוש אינה מהווה דאגה, כאשר ישנו הסכם ממון המונע התכתשויות בדבר חלוקת רכוש במקרה של גירושים. ההסכם נפוץ גם בקרב "ידועים בציבור" ובעיקר בקרב זוגות שיש ביניהם הבדל משמעותי מבחינת הון ורכוש. ההסכם נערך בקרב "ידועים בציבור" בשל נטל ההוכחה על הדורש בשיתוף הרכוש, שאכן לו ולבן/בת זוגו יש רכוש משותף.

גירושין – מזונות האשה

אישה נשואה זכאית לקבלת מזונות אישה מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים של בני הזוג ,לפי כלל הזהב – 'עולה עימו ואינה יורדת'. השיקול העיקרי בקביעת גובה מזונות אישה נקבע על פי יכולתו הכלכלית של הבעל ורמת החיים בה הוא חי. כשבית הדין הרבני או לחילופין בית המשפט לענייני משפחה קובע מה יכולתו הכלכלית של הבעל, הוא מתחשב ברכושו של הבעל, כושר השתכרותו (הנוכחי והפוטנציאלי גם יחד) וכן הכנסותיו מנכסים שברשותו. החובה שמוטלת על הבעל בתשלום מזונות אישה, חלה רק לגבי אישה נשואה, משמע, כל עוד בני הזוג נשואים – חלה חובה זו על הבעל והוא צריך לדאוג לכל מחסורה של אשתו – מזון, ביגוד, הוצאות דיור ועוד.

גירושין- מזונות הילדים

הסמכות לדון בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות ילדים. למעשה, כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, גם אם אביו מעולם לא ידע על קיומו וגם אם אביו נשוי לאישה שאינה אימו. מזונות ילדים נקבעים על פי צרכי הילד ויכולת הוריו לספקם. אם ההורים יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי, לפיו האב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים עד גיל 15. במזונות ילדים שהם מעבר לסכום ההכרחי, חייבים שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם (מגיל 15-18). באופן עקרוני מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. יחד עם זאת לבית המשפט לענייני משפחה זכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל זה בתקופת לימודים או במהלך שירות החובה בצה'ל. גובה תשלום המזונות הינו בדרך כלל 1/3 מסכום מזונות הילדים ששולם עד כה.

התחלת התהליך- הגשת כתב תביעה

כולנו חוששים מהיום בו נאלץ להתמודד עם שברון לב ופרידה מבת/בן הזוג שלנו.

אמנם ביום הנישואים אנו מלאים בתחושות אושר ואופטימיות אינסופית, אך כולנו יודעים שלצערנו כל זה יכול להיגמר ביום מן הימים במאורע מצער כמו גירושים ועלינו להיערך בהתאם.

גירושים הם תהליך המתחיל בהגשת כתב תביעה אחד או כמה תביעות להכרעת בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. בתחילה, פונים אל עורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה לשם ניסוח כתב התביעה, צרוף החומר הרלוונטי, מילוי הטפסים המתאימים, חתימה על תצהיר והגשת התביעה במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני המתאימים מבחינת הסמכות המקומית.

בכתב התביעה קיימת חשיבות מכרעת בפירוט הרקע לסכסוך גירושים והעלאת עמדתם ודרישותיהם של התובעים. בתום התהליך, כתב התביעה מוגש במזכירות בית המשפט בית הדין ולאחר תשלום האגרה המתאימה, כתב התביעה נמסר במסירה אישית אל הצד שכנגד אשר חותם על אישור מסירה מתאים.

כמובן, שאם שני הצדדים חפצים להתגרש, הם יכולים להגיש בקשת גירושים משותפת. במקרה של בקשה משותפת, ההליך יהיה הרבה יותר מהיר, כיוון שלא יהיה צורך בהוכחת עילות גירושים על פי הדין.

קבלת כתב תביעת גירושים ואו תביעות אחרות על ידי הצד שכנגד

לאחר קבלת כתב התביעה בנושא גירושים ואו תביעות אחרות, הצד שכנגד מתחיל לפעול במהירות על מנת למצוא מענה כנגד כל סעיף וסעיף. אם מדובר בתביעת מזונות יש להגיש כתב הגנה תוך 15 יום, וביתר התביעות יש לתת מענה תוך 30 ימים (זאת בבית המשפט).

במהלך התקופה המדוברת יש לערוך תשובה (בבית המשפט) לתביעת המזונות וליתר התביעות, במסגרת מסמך משפטי הנקרא 'כתב הגנה'. יש להגיש כתב הגנה נפרד לכל תביעה שנתקבלה. כתב ההגנה אמור להכיל את כל המידע והמסמכים שיאפשרו לבית המשפט להבין היטב את עמדתכם ולקבל את גרסתכם.

אם לא יוגש כתב הגנה במועד הנקוב, ללא קבלת ארכה מתאימה מעורך הדין של הצד שכנגד או מבית המשפט, יהיה הדבר לרעתכם שכן ניתן יהיה לבקש פסק דין על סמך כתבי התביעה לרבות בנושא גירושין, מבלי שבית המשפט יהא מודע לגרסתכם.

הסכם גירושים

מוטב לנהל משא ומתן או הליך גישור לקראת הסכם גירושים. אם הצלחתם להגיע להסכם זה, הוא יאושר בדיון הראשון או בתאריך קרוב יותר, יקבל תוקף של פסק דין, ויסיים את ההליכים המשפטיים. אם לא הגעתם לידי הסכם, יהיה עליכם להמשיך בהליך המשפטי.

לאחרונה פורסמה כתבה באתר גלובס על פיה אישה דורשת מבעלה תשלום דמי מזונות למרות שהילדים גרים אצל האב, סיטואציה מוזרה ואף מורכבת במקצת. עו"ד אביבית מוסקוביץ' – מומחית גם לעינייני גירושין וגם לעניין דיני משפחה מתייחסת לכתבה ועונה על שאלות חשובות הנוגעות לגרושים עם ילדים.

1. הרי המזונות מוענקים לילדים ולא לאישה, מה העילה שבגינה יכולה האישה לתבוע דבר כזה?
א. המזונות מוענקים ליילדים, אך במידה ולא משולמים הרי שמקום ביצוע פסק הדין הוא לשכת ההוצאה לפועל. כלומר כל עוד האם אוחזת ביידיה פסק דין תקף הרי שלשכת ההוצאה לפועל תבצע אותו מבלי להתחשב בכך שהיילדים אינם גרים אצל האם. את פסק הדין יש לבטל בבית המשפט ורק כך תעצר הגבייה על ידי האם.

2. מה עושים במקרים שהבעל, מסיבות שאינן תלויות בו (משכורת נמוכה למשל), אינו עומד בדמי המזונות?
ב. אם האב לא עומד בתשלום המזונות עליו להגיש תביעה להפחתת מזונות . יש ליזכור שרק במידה והאב יוכיח שינוי נסיבות מהותי של מצבו ( כך קובעת הפסיקה ) יופחתו המזונות.

3. האם תשלום דמי מזונות זהו דבר שיכול להתבטל עפ"י בקשה מפורשת של הילדים? (אם יצאו לעבוד למשל).
ג. כל עוד הילדים הינם קטינים , מבחינה חוקית ההורים הם האפוטרופסים שלהם והם שמקבלים החלטות עבורם. ילד לא יכול לתת הוראה שכזו. יש ליזכור שהיות וילדים הם ברי השפעה הרי שלו היתה אפשרות חוקית כזו לצערנו הורים רבים היו משתמשים ביילדיהם ככלי ניגוח בהורה השני.

4. האם יכול בית המשפט לפסוק משמורת לאחר מהצדדים (הגרושים) ללא הסכמתם של הילדים לכך?
ד. בית המשפט בהחלט יכול לפסוק משמורת ללא הסכמת הילדים. בית המשפט נוהג להזמין תסקיר סעד מלשכת הרווחה בטרם החלטה על המשמורת וכך מחליט היכן תהיה המשמורת. לשכת הרווחה בוחנת את טובת הילד וכך מגיעים להחלטות.

כמובן ככל שילד מבוגר יותר יטו לקבל יותר את דעתו ולהתחשב בה, אך לבית המשפט שיקול דעת בלתי תלוי בילד.

הזוגיות המודרנית

זוגיות, בעיקר בימינו, אינה דבר פשוט. בעשורים האחרונים ישנה מגמה הולכת וגוברת של הסתכלות פנימה, של בחינה תמידית, ושל שאילת שאלות עלינו, על חיינו ועל הבחירות שלנו. גם מוסד הנישואים מושפע מאוד ממגמה זאת. כיום הזוגיות ה"קלאסית" של זוג המתחתן ונשאר יחד לנצח היא לא האפשרות היחידה.

כיום יש מגמות ותופעות אחרות – פרידות וגירושין נפוצים מאוד, ומסיבה זאת ועוד ישנם זוגות המחליטים שלא להתמסד, או עוברים טיפול זוגי באופן סדיר. זוגות נשואים רבים חווים משבר ביחסיהם בשלב כלשהו ואז הם שוקלים לעבור טיפול זוגי או ללכת לכיוון פרידה שבעקבותיה הליך גירושין. אין ספק כי לכל אחת מבחירות אלו יש משקל ומשמעות לעתיד.

ההבדלים העיקריים

טיפול פסיכולוגי בכלל ובעיקר טיפול זוגי פופולאריים מאוד בשנים האחרונות ככלי להתמודדות עם משברים. טיפול זוגי מועבר בדרך כלל על ידי פסיכולוג המומחה לנושא, אך כיום מקובל לפנות גם לעובדים סוציאליים המתמחים במשבר בנישואים, לסדנאות שונות במכונים או אפילו למאמן אישי בתחום הזוגיות. ההחלטה להתחיל תהליך של טיפול זוגי אינה פשוטה ומחייבת אופטימיות מסוימת של הזוג לגבי המשך דרכו וידיעה כי למרות התקווה והנכונות לפתור בעיות משותפות אין זה מפגש חד פעמי אלא תהליך ארוך וקשה. גם בחירה בכיוון של הליך גירושין אינה קלה כלל וכלל.

החלטה זאת מתקבלת בדרך כלל לאחר ייאוש של אחד מהצדדים או שניהם מהזוגיות. לעתים החלטה זאת מתקבלת לאחר ניסיונות לשקם את הקשר, כגון תהליך של טיפול זוגי, ולעתים הליך גירושין הוא תוצאה של פגיעה קשה באמון אחד הצדדים (או שניהם) בעקבות בגידה או מעילה בכספים. לעתים קרובות מצפה אחד הצדדים לעליה באיכות החיים כתוצאה מהגירושין, בין אם כלכלית או נפשית.

מבט לעתיד

בחירה בין טיפול זוגי לבין הליך גירושין מחייבת הסתכלות ובחינה מעמיקה של הקשר ושל כל אחד מהצדדים. חשוב מאוד שהזוג יהיה כן עם עצמו ועם השני בנוגע לתרומתו לקשר, למשברים בעבר (אם היו) ולמצב הנוכחי. כמו כן, חשובה תקשורת בין בני הזוג בכדי להגיע להחלטה הנכונה ביותר, בעיקר כאשר מעורבים ילדים. הליך גירושין עשוי להיות תהליך ארוך, קשה ואף אכזרי, אך קיימת גם אפשרות בה שני בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת להתגרש ולעבור הליך גירושין קצר ככל האפשר.

בכל אחד מהמקרים – טיפול זוגי או הליך גירושין – תקשורת היא מילת המפתח לשיתוף פעולה אשר מקל על הכאב. זוגות רבים אשר בחרו ללכת לכיוון של הליך גירושין הגיעו למסקנה זאת לאחר ניסיונות לשיקום היחסים, כך שהם יכולים להתנחם בכך שעשו הכול על מנת להציל את הקשר. בחירה בין טיפול פסיכולוגי זוגי לבין הליך גירושין היא בעצם ההבדל בין קשר שיש בו עוד תקווה לבין חוסר רצון להישאר כזוג. כך או אחרת, כל אחת מההחלטות אינה קלה אך בסופה יש תקווה לחיים חדשים עבור כל אחד מבני הזוג או שניהם יחד.

עד לשנים האחרונות, כאשר רצו בני זוג להתגרש, קיבלה האם את הילדים לחזקתה באופן כמעט מיידי. היום הדברים כבר אינם ברורים כל כך. בעת סכסוך, ניתן לראות מקרים בהם יותר ויותר אבות מקבלים את המשמורת לידיהם.

חזקת הגיל הרך, לפיה ילדים עד גיל שש יעברו באופן כמעט אוטומטי לחיות עם האם (למעט במקרים קיצוניים, בהם היא אינה כשירה לגדל את ילדיה), כבר אינה חד משמעית היום ופקידי סעד, כאשר טובת הילד מעידה על כך שהחיים בחסות אביו ייטיבו עימו, וכאשר בדיקה מקצועית תומכת במסקנתם – נוטים לתת את המלצתם בהתאם.

גברים תופסים היום אחרת לגמרי מבעבר את תפקידם בתור אבות. האמירה המשעשעת "אנחנו בהריון" נשמעת לעיתים תכופות. הם קמים בלילה אל התינוק הבוכה, מתרגשים מתפקידו בהצגות הגן, עוזרים בהכנת שיעורי הבית ולעיתים אף בוחרים לעבוד מהבית על מנת לגדל את הילדים. ניתן לראות מקרים רבים בהם אבות מגדלים את ילדיהם למופת, ומספקים את כל צורכיהם.

יחד עם זאת, על אבות המבקשים לקבל את החזקה על ילדיהם, מוטלת החובה לגלות מעורבות אמיתית ועקביות על מנת שלא להיחשד באקט נקמני או רצון לשלם פחות דמי מזונות לאחר הליך הגירושין.

במשפחות בהן האב יודע את כל שמות החברים והחברות של הילדים, זוכר בעל פה את מספר הטלפון של רופא השיניים ויודע להתיר קשרים בשיער מבלי לגרום לילדה לדמוע, הוא זכאי גם למעמד גבוה יותר מזה של אורח בסופי שבוע.

גם במקרים בהם ההורים אינם נשואים, זכאי האב לתבוע משמורת על ילדו. על מנת שזה יקרה, הוא צריך להוכיח לבית המשפט כי שהיית הילד בחזקתו הינה לטובת הילד וכי העברת המשמורת מוצדקת למרות החסרונות הכרוכים ביצירת השינוי בחיי הילד. בקבלת החלטתו, יקח בית המשפט בחשבון גורמים כגון גילו של הילד, מידת האינטליגנציה וההבנה שלו, ויתחשב, או יקשיב לפחות, להעדפתו האישית, בתנאי שלילד מלאו 12 שנים לפחות.

המציאות של היום מצביעה על נשים רבות המפתחות קריירה מצליחה, ועל אבות שמתפקדים בהצלחה רבה בתפקיד ההורה העיקרי. מציאות זו מובילה אל יותר ויותר מאבקים על משמורת הילדים.

פסק דין לגבי משמורת ילדים אינו מהווה את השורה האחרונה וניתן להפכו כאשר הנסיבות משתנות. בין אם מדובר בפסק דין או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין. כך למשל, אם בעת הגירושין קיבלה האם את החזקה על הילדים אך במרוצת הזמן חל שינוי במצבה הבריאותי, או הוכח שהיא מזניחה אותם או כל שינוי נסיבות מהותי דומה, אזי יכול האב, במידה ויימצא כשיר על ידי תסקירים של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, לקבל את המשמורת לידיו.

שלכם,
עו"ד אביבית מוסקוביץ
מומחית לענייני דיני משפחה

מקבץ טיפים למתגרשת מאת עו"ד אביבית מוסקוביץ', מומחית דיני משפחה ולהליכי גירושין.

1. שמור/י על חשאיות – לשמירה על חשאיות חשיבות מכרעת בהליך גירושין. הליך הגירושין הינו הליך קשה מבחינה רגשית ולכן הצורך הראשוני של הצדדים הינו לשתף את הסובבים אותם. למרות כל זאת, יש להימנע מלחשוף צעדייך לסביבה הקרובה ובמיוחד באם טרם פנית לקבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד המתמחה בגירושין.

אותם המקשיבים עלולים במכוון או שלא במכוון לספר לבן/בת הזוג על הצעדים המשפטיים המתוכננים ובכך לסכל את אפקט ההפתעה ואת היתרון היחסי בהליך הגירושין. לעולם לא תוכל/י לדעת באמת מי מחבריך מצדד בך ומי בבן/בת זוגך.

שמירה על חשאיות בעניין צעדייך הכרחית גם בעת שיחות המתקיימות בטלפון ו/או באינטרנט. יתכן שבן/בת זוגך התקין/נה מכשיר הקלטה על הטלפון בבית, על הטלפון הנייד שלך וגם על המחשב.  בנוסף, תהא/י מודע/ת לכך כי יתכן ובן/בת זוגך נושא/ת על גופו/ה מכשיר הקלטה על מנת להקליט עימך שיחות אשר יהוו ראיות בערכאות המשפטיות, כגון הודאה של אשה שבגדה בגבר.

2. בדוק/בדקי  את זכויותיך ואת מצבך המשפטי – בין אם ברצונך להתחיל בהליך גירושין ובין אם נגררת אליו, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בגירושין על מנת לקבל תמונה מלאה לגבי זכויותיך וחובותיך כלפי בן/בת זוגך וילדיך וכן לצורך בניית אסטרטגיה שתוביל אותך לניצחון.

אל תקל/י ראש בעניין שכן המדובר בהליכים מכריעים וחשובים בחייך וייעוץ משפטי בתחילת ההליך יכול למזער נזקים ולחסוך כסף רב בהמשך.

3. אם את/ה חושש/ת כי בן/ת זוגך עומד/ת להגיש נגדך תביעה – עשה/י כל מאמץ להקדים אותו/ה – בניהול הליך גירושין חשוב להימצא תמיד עם היד על הדופק. הקדמת בן/בת זוגך בפניה לערכאה המשפטית, המשרתת את מטרותייך, תקנה לך ראשוניות במסגרת "מירוץ הסמכויות", המתקיים בין בית הדין הרבני לביהמ"ש לענייני משפחה ותאפשר לך לנהל ולהוביל את התביעה בערכאה בה בחרת.

בכל מקרה היוועץ/י בעו"ד המתמחה בענייני גירושין על מנת לזכות "במרוץ הסמכויות" שכן הדעה הרווחת לפיה בכל מקרה עדיף לאשה לתבוע בביהמ"ש למשפחה ולגבר בביה"ד הרבני אינה נכונה בכל המקרים.

4. הכנה ואיסוף ראיות – איסוף חומר רקע וגיבוש תשתית ראייתית, הנסמכת על השגת מידע וצילום מסמכים, אשר מעידים הן על על רכוש וזכויות המצויים בידי הצד השני, הן על בגידה ו/או התעללות נפשית או גופנית יסייעו לך לתמוך בטיעונך ולהשיג עדיפות בסוגיות עקרוניות בתיק גירושין.

אסוף/פי כל מידע אפשרי על מצב הנכסים שלכם ושל בן/בת זוגכם, וכן בכל הנוגע להכנסותיו/ה. עם גילוי הרצון להתגרש, מסמכים מהותיים עלולים להיעלם באורח פלא.

5. יש לזכור כי בגירושין – כל מקרה הוא לגופו – מכרים, קרובים או חברים אשר התנסו בעבר בהליך גירושין ינסו תמיד להעניק לך עצות המבוססות על ניסיונם האישי עת היו מעורבים בסכסוך גירושין. לרוב המדובר בעצות שאינן מתאימות לנסיבות המסוימות של המקרה שלך. נקיטת פעולה כלשהי בהתבסס על עצות אלו של "יודעי דבר" עלול לגרום לך נזק בלתי הפיך ולשבש את ניהול אסטרטגיית הגירושין הפרטית שלך ועל כן יש להישמר מעצות שכאלו הגם שהינן מאנשים אשר רוצים בטובתך. זכור/י, כל מקרה שונה ולכל משפחה נתונים עובדתיים שונים.

6. אל תאפשר/י הגדלת יתרת חובה בחשבון המשותף בכוונה תחילה – לרוב החוב בחשבון הבנק המשותף יחולק בין שני בני הזוג מעצם היותם בעלי החשבון.

במידה והינך חש/ה כי את/ה ניצב בפני הליך גירושין, בדוק/י האם יש הוצאות חריגות בחשבון הבנק המשותף ו/או בכרטיסי האשראי ובמידה והינך נוכח/ת כי אכן כך הדבר, ניתן לפנות לבנק ולתת הוראה חד צדדית כי כל חיוב בחשבון יבוצע רק בהסכמת שני בעלי החשבון. בדרך זו את/ה עשוי/ה  למנוע הסתבכות כספית ומלכודות שיתכן שהצד השני טומן ואשר לעיתים מטרתו להראות רמת חיים גבוהה ובכך לזכות במזונות גבוהים ו/או ליטול כספים במטרה להשתמש למטרותיו הפסולות ועוד.

7. שים/מי חפצי ערך במקום בטוח על מנת למנוע מבן/בת זוגך להעלימם – בהליך גירושין עלולים להיעלם בדרך פלא חפצים יקרי ערך מבחינה כלכלית ורגשית (כגון תכשיטים יקרי ערך, מזכרות, תמונות בעלי ערך רגשי רב). על מנת להימנע ממצב זה הקפיד/י לשים את חפצייך יקרי הערך, במקום מבטחים בו לא ימצאו ע"י בן/בת זוגך.

8. אל תערב/י את ילדיך בהליך הגירושין – עליך לזכור כי המשבר הינו בינך לבן/בת זוגך בלבד. לכן, ככל שהילדים יהיו רחוקים ממוקד העימות בינך לבין בן/בת זוגך כך הנזק שייגרם להם יהיה קטן יותר. מומלץ כי דווקא בתקופה קשה זו של הליך הגירושין תהא/י קשוב/ה לילדים ותשקיע/י בהם זמן ותמיכה רגשית ולא תשתמש/י בהם ככלי ניגוח בבן/בת הזוג.

זכרו שאתם מבוגרים ואישיותכם כבר התעצבה, שלא כמו ילדיכם אשר יתכן כי עדיין רכים בשנים.

9. ערוך/כי צוואה בה תקבע/י מי ירש את רכושך – כל עוד בני זוג נשואים, יורש/ת בן/בת הזוג הנותר מחצית מכל רכושם, עפ"י חוק, אלא אם כן קבעתם אחרת בצוואה. על כן, ועל מנת שלא לקחת סיכון, מומלץ לערוך צוואה בה יקבע למי תרצה/י להוריש רכושך.

10. אין לנקוט באלימות מכל סוג שהוא – למרות שהליך הגירושין הינו הליך קשה מבחינה רגשית, אסור לנקוט באלימות נגד בן/בת הזוג השני. אלימות עלולה להוביל להרחקתו של בן הזוג האלים מבית המגורים ואף לגרום להעמדתו לדין פלילי. לכן נהג/י באיפוק ובשליטה עצמית על מנת לעבור את הליך הגירושין בשלום.

בכתבה ספורסמה באתר NRG של מעריב פורסמה סטטיסטיקב על פיה משנת 1995 ועד שנת 2008 נפתחו לא פחות מ-40,000 תיקי גירושין אשר לא ניתן בהם גט. התופעה של מסורבות גט רחבת ההיקץ מעמידה את המסורבות בסיטואציות מורכבות. עו"ד אביבית מוסקוביץ עונה מנסיונה רב השנים בתיקי גירושין מורכבים במיוחד – אילו כלים עומדים לרשות המסורבות?

1. אילו כלים עומדים לרשות מסורבות גט על מנת לזרז את התהליך ולהוציא אותו לפועל?

כפי שהוצג בכתבה תופעת מסורבי ומסורבות הגט הינה תופעה רחבת היקף.

למעשה זוג שנישא כדת משה וישראל צריך להתגרש באותו האופן ולפיכך על אותו הזוג לתת/לקבל גט בבית הדין הרבני.

ישנם זוגות רבים אשר מגיעים להבנה והסכמה ואז תפקידו של עורך הדין בהליך הגירושין מתמצה בעיקר במתן הסבר לצדדים לעניין החוק והפסיקה הרלוונטיים לעניינם, סיוע במשא ומתן לפי הצורך, עריכת הסכם, וליווי בתהליך הגירושין.

יחד עם זאת ככל שאין הסכמה בין הצדדים לענין עצם הגירושין הרי שבן/ בת הזוג החפצים בגירושין צריכים שתהיה להם עילה הלכתית לגירושין. למשל אשה שזנתה תחת בעלה וכו' .

יחד עם זאת יכול להיווצר מצב במסגרתו ניתן פסק דין לחיוב בגט (כמובן כאשר ישנה עילה הלכתית ) ולמרות פסק הדין יעגן בן זוג אחד את משנהו.

לצערי מדובר בתופעה רחבת היקף אשר אחד הצדדים עושה דין עצמי, מבזה החלטה שיפוטית ושולל את החרות של בן זוגו בדרך כלל ממניעי נקם, סחטנות כלכלית ועוד…

2. במידה וקרה מקרה ובני הזוג כבר אינם חיים יחד ועדיין לא התגרשו באופן רשמי, כיצד ניתן לעמוד בעול הכלכלי (מזונות לצורך העניין), והאם מבחינה חוקית מוסורבות גט יכולות לקבל דמי מזונות כלשהם במידה והן כבר לא חיות עם הבעל ומגדלות את הילדים לבד?

ככל שהדבר נוגע  לאנשים המעגנים את בני זוגם למרות פסק דין לחיוב בגט הרי שכאשר מדובר באשה תמיד קיימת האפשרות להגיש תביעת מזונות מדין מעוכבת. בדרך כלל המזונות שיפסקו יהיו גבוהים ממזונות אשר היו פוסקים לאותה האשה במסגרת תביעת מזונות המוגשת תוך כדי ניהול תביעת גירושין היות ויש בהם עונשיות והמגמה מאחרי פסיקה כזו היא לגרום לאותו הבעל ליתן לאשה את גיטה.

מעבר לכך ישנה אפשרות להטיל סנקציות על מי שמסרב לתת גט כמו סנקציית מאסר, שלילת החרות לצאת מהארץ ועוד…

ככל שמדובר במזונות ילדים הרי שאין כל רלוונטיות לעגינות והילדים זכאים למזונותיהם בין אם הוריהם נשואים, בין עם עגונים ובין גרושים.