עו"ד אביבית מוסקוביץ – חברת עורכי דין

במאי 1991 נחקק בישראל חוק המיישם את אמנת האג בדבר חטיפת ילדים, ומכיל אותה במערכת המשפט בישראל. החוק מורכב מחלק הצהרתי וחלק מעשי המציג את ההוראות הספציפיות לשם מימושו.

החוק גרם לשינוי מהותי בדין ובנוהג שעוסק בנושא חטיפת ילדים בישראל. שכן עד אז בירור בעניינים אלו התבצע בביה"ד הרבני או בבית-המשפט המחוזי, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והפניותיו למשפט הפרטי, וכן חלק מהפרשות נדונו גם בפני בג"ץ, במסגרת עתירות ל"צו הביאס קורפוס". אך סיועו של בג"ץ בתחום נועדה למקרי חירום בלבד ולא נועדה להסדיר את סוגית המשמורת על הקטינים באופן קבוע. האמנה והחוק שינו מצב זה בכך שהורה אשר ילדו נחטף יכול לפנות או לרשות המרכזית בארץ שממנה נחטף הילד או במישרין לאותה רשות במדינה שאליה נחטף הילד. ביכולתו גם לפנות במישרין לביהמ"ש המוסמך – בית-המשפט לענייני משפחה.

חטיפת ילדים לישראל

הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש במקום שבו מצוי הילד שנחטף. בקשות ועתירות בעניינו של ילד מעל גיל 16 אשר נחטף לישראל, צריכות להיות מוגשות לבית המשפט העליון הידוע גם כבית משפט גבוה לצדק. הבקשה היא לצו שנקרא "הביאס קורפוס". צו שכזה יכול להינתן רק ע"י בג"ץ ובאמצעותו ניתן לגרום להחזרת הילד למקום מושבו ולמדינה אשר בה נמצא מרכז חייו. במקרים נדירים ביותר, תזכה טענה של הורה חוטף, להכרה של בית המשפט לענייני משפחה בארץ בתנאי שמוכיחה שהחזרת הקטין לחו"ל תחשוף אותו לנזק פיזי.

חטיפת ילדים מישראל

חטיפת ילדים מהווה עבירה על חוק העונשין, תשל"ז-1977 ואדם המוציא קטין שגילו נמוך מגיל 16, מישראל, באמצעים פיזיים או בפיתוי, ללא הסכמת האפוטרופוס של הקטין, עשוי להישלח לכלא למאסר. כאשר ילד מורחק או לא מוחזר ארצה ע"י אחד מהוריו, ניתן להגיש בקשה להחזרת הילד לארץ. ההורה שזכויותיו נפגעו, צריך להגיש בקשה לרשות המרכזית בארץ, לצורך נקיטת פעולות להחזרת הילד ארצה.

במקרים רבים של גירושין המאבק הופך למכוער ועלול להסתיים בסיטואציות של חטיפת ילדים. עורך דין המתמחה בתביעות דיני משפחה ואשר לו נסיון במקרי חטיפת ילדים יוכל לעזור לכם בהתמודדות עם סיטואציות סבוכות אלו.